בייסבול, כפי שכולנו יודעים הוא משחק שקשה לשים בו את המחבט על הכדור. אבל כמה קשה? פי 2? 3? אולי פי 4? במשדר הזה ננסה לזרוק כמה מספרים להבין כמה באמת זה ענף קשה יותר מאחרים. אבל לפני הכל, יוני חוגג אליפות ראשונה מזה 50 שנה בניו יורק, לא בצד של הבייסבול אמנם, ואז נתפנה למשימה השבועית שבה אותו יוני יעשה ריברנדינג לכל מני מועדונים, רובם באדום.
אז מה יהיה? כמאמר המשורר נצחון, הפסד ואכזבות, אבל גם שינויי חוקים, שינויים בליגות ועוד כל מני שינויים. במשדר הזה נסתכל אחורה, לשנה המטלטלת שעוברת עלינו: כשלונות, אליפויות וכל מה שבאמצע, ונתהה, מה זה בעצם אומר? ואז משימה מיוחדת, שנה אחרי שנה, נפרוש בפניכם את עתיד הבייסבול האמריקני, עד לשנת 2036, אילו חוקים יהיו לנו עוד 10 שנה, איפה תשחק מי, ומה יקרה אחרי שהבייסבול כמעט יעלם בעקבות השביתה שתיכף תהיה?
לכל אוהד יש הרבה שאלות, לא תמיד כאלה שיש להן תשובות. במשדר הזה נתהה למה בעצם השידור ממשיך להיות תקוע בימי הרדיו, איך פותרים את הבעיה ששמה ה״אקדמיות״ לבייסבול ברפובליקה הדומיניקנית, והאם להיות אוהד זה בעצם הימור של כל הקופה על סיכוי אפסי? בנוסף בפינת ״בלדה לחובט״ שיר על דריל סטרוברי, הרכב השבוע, וגם כמובן, מסדר פצועים כי חייבים.
ברוב המשדרים אנחנו עוסקים בליגה האמריקנית באופן היותר ישיר, המשחקים המשוחקים בה. הפעם נעסוק בליגה עצמה: ההבדל ברמות בין הליגה האמריקנית והליגה הלאומית, ומה הן הדרישות של איגוד השחקנים והליגה לקראת המשא ומתן על עתיד הליגה שיפרוץ בסוף העונה. בנוסף, מה זה הולד ב״מורה נבוכים״, על חלומות נעורים ב״בלדה לחובט״ ובפינת האתגר, נעביר קבוצות ונקים חדשות כי צריך שיהיה מעניין.
מסכנים אוהדי הדודג׳רס. שתי אליפויות ברצף (ושלוש ב6 שנים), מקום ראשון בפער ענק בדיוויזיה, אין על מה לקטר! אז תתפלאו. אין אוהד ספורט שלא ימצא על מה להתעצבן, אם זה לא היכולת הנוכחית, אז אולי על הירידה באחוזי החבטה בעשורים האחרונים, או על זה שכבר לא נלחמים על ההיט אלא מנסים להעיף בכל מצב. וזה בדיוק מה שבא עידן הולומבי לפרוש בפנינו. במשדר ננסה להבין האם בעצם התפיסה של ווק והומראנס היא שגויה או שמא האנליטיקס צודקים וכל השאר נוסטלגיה? דיון מעניין שאין ספק שנחזור אליו (ולעידן) בהמשך.