A Kosher Hot Dog

שבועות קשים עוברים על חברי המערכת, וזה עוד לפני שנעיף עין בטבלת התוצאות. מרוב אקשן בליגה ואקשן במשדר, שוב הצטברו נושאים לרוב על שולחננו, וזה הזמן לעשות קצת סדר. על אנתוני ריזו שאומר יפה שלום, וארולדיס צ׳פמן שמתעקש להשאר, על זוכי הסיי יאנג הקרובים (מזל טוב!). נמשיך ונתאר את מסדר הפצועים של שחקנים מהשורה הראשונה שכנראה נופלים מהרגליים, ואז, במחי שלושה מהלכים פשוטים וחסרי משמעות, ננסה לשנות את פני הבייסבול בעבר, בהווה ואולי בטעות גם נשנה את פני הספורט העולמי ככה על הדרך.

כולנו אוהבים להגיד שאצלנו הבייסבול זה בדם, אבל שזה מגיע לקאלי מיטצ׳ל, המרכזת האזורית של הבייסבול בירושלים, זו לא סתם אמירה, כבת למשפחה שמשחקת בייסבול עוד מימי ברנץ׳ ריקי בסנט לואיס, עם אבא שהיה קאצ׳ר ביאנקיז, מנג׳ר בריינג׳רס וברדס, ומאמן (עד היום!) בשלל מועדונים, אצלה הבייסבול באמת זה עסק משפחתי, ושהיא מביאה לאולפן שלנו את החזון שלה לבייסבול הירושלמי, אנחנו עוצרים ומקשיבים. על איך משלבים חיים בצפון קרוליינה עם אבא שכל עונה נודד בין ערים ובין סלעים, מה החזון שלה לבייסבול הישראלי והירושלמי, ועוד ועוד, שיחה מרתקת שהיה קשה להפסיק.

לבייסבול, או יותר נכון לאוהד הבייסבול, יש יותר מחווית המשחק והצפייה בו, מצד אחד יש את החברים והאוהדים שמסביב, ומצד שני גם כל פריטי האספנות, איתם נתחיל הפעם באנבוקסינג חגיגי של באבל הד של דיוויד רייט שהגיע זה עתה לישראל היישר מסיטי פילד, ונסיים עם לקט סיפורים של אירועים שזכורים בגלל החברים (והאחים) שליוו אותנו באירוע. בין לבין, נדון על ניית׳ן יובלדי קאל ריילי ויוחניו סוארז, נבדוק למי מהעולות הפוטנציאליות מאזן חיובי מול שאר העולות ומה אפשר ללמוד מזה, נאחל בהצלחה לאלה שעולים וניפרד מאלה שיורדים, נחוד על הרכבים ומספרים, ובפינת ״בלדה לחובט״, על אותה סידרה אלמותית ב2004, הפעם מהזווית הפואטית יותר.

הגענו לשלב בו זהות העולות לפלייאוף מצטמצם למספר חד ספרתי בכל ליגה, ולפני הפיניש, ננסה להבין מה תהיה תמונת הפלייאוף, וכמה דרמה עוד נותרה לנו. מפה נציין שמועות מבוססות יותר ופחות על הרכב הליגות בעתיד, ובעוד אנחנו בודקים מי נפצע ומי חזר לשחק, נדון בכל אותם שחקנים שממשיכים לשחק למרות פציעה ולמרות ירידה ביכולת, ואז, אחרי עוד הרכב מסתורי, שיחה בחסות הAI עם שחקן העבר המיתולוגי טיי קוב, ומה הוא חושב על השינויים העתידיים לקרות בבייסבול שלו.

משדר 250 הוא סיבה לחגיגה, ואין חגיגה כמו בייסבול ישראלי, שאנחנו אוהבים ומקווים להצלחתו. ולבייסבול הישראלי יש גם סיבה לחגיגה, וזו בחירתו של ארי ורון לנשיא האיגוד לפני כשישה שבועות. במשדר הזה נדבר על אהבתו לבייסבול מאז ילדותו בפורטלנד, על המעבר לישראל והדברים הטובים והרעים שפגש, על העשייה שלו בתל אביב ועל החזון שלו לבייסבול הישראלי, איך הוא רואה את הפתרון לבעיה הטמונה בחיבור בייסבול וישראל, ונכבשנו בהתלהבות וברעיונות שלו, ואנחנו מגישים את המשדר הזה בתקווה שגם לכם זה יתן נקודת אחיזה לעתיד ותקווה למקומות שאליו נוכל להגיע.